כאשר מגיעה למוסד לביטוח לאומי שומה לפיה המבוטח עונה להגדרת עובד עצמאי, אך המבוטח אינו רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי בשנת השומה, הוא יחויב באופן אוטומטי בדמי ביטוח כעובד עצמאי בשנת השומה ואילך (לרבות חיוב במקדמות הביטוח הלאומי).
מועד הרישום של המבוטח כעובד עצמאי לעניין גמלאות הביטוח הלאומי יהיה ביום קביעת השומה במס הכנסה.
אם המבוטח אינו עונה על הגדרת עובד עצמאי בשנה העוקבת, עליו לשלוח למוסד לביטוח לאומי טופס 6101 בהקדם האפשרי ולהצהיר על ההכנסות שלו ועל שעות העבודה הממוצעות שלו כדי לעדכן את המעמד.
להלן תזכורת קצרה בעניין אחריות העובד העצמאי לדווח ולשלם דמי ביטוח לעניין זכויותיו לגמלאות::
1. הוא עוסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע, והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו היא לפחות 15% מהשכר הממוצע במשק (9,90615% x לחודש בשנת 2018).
2. הוא עוסק במשלח ידו לפחות 20 שעות בשבוע בממוצע.
3. הכנסתו ממשלח ידו היא לפחות 50% מן השכר הממוצע במשק (9,90650% x לחודש בשנת 2018).
מי שמתקיימת בו אחת החלופות שלעיל נחשב "עובד עצמאי" במוסד לביטוח לאומי.
האחריות על הדיווח למוסד לביטוח לאומי ולתשלום דמי הביטוח חלה על כל מבוטח שאינו עובד שכיר, לרבות העובד העצמאי:
1. כל עוד מבוטח אינו רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי (או שלא עשה את המוטל עליו כדי להירשם) הוא אינו מבוטח לעניין פגיעה בעבודה, לעניין דמי תאונה (כעובד עצמאי) ולעניין גמלאות דמי לידה והורות.
2. ההכנסות שלפיהן נקבעו המקדמות של העובד העצמאי משמשות בדרך כלל לקביעת הבסיס לגמלאות בשל פגיעה בעבודה ("גמלה חוסמת").
3. פיגור בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ממלכתי עלול לשלול גמלה במלואה או בחלקה למבוטח החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו (לרבות עובד עצמאי). תשומת לב מיוחדת יש לתת לתשלום דמי הביטוח לפני הלידה או לפני היציאה לשמירת היריון.
4. מי שאינו נכלל בהגדרת "עובד עצמאי", ומשום כך אינו זכאי לגמלה כעובד עצמאי, ישלם את דמי הביטוח בדיעבד אם יתברר שהוא "עובד עצמאי" לפי ההגדרה. התשלום בדיעבד אינו מחזיר למבוטח זכויות שנשללו ממנו בשל אי קיום חובת הרישום לגמלאות בשל פגיעה בעבודה.
עקרת בית
עקרת בית שיוצאת לעבוד כשכירה גם בסכום מזערי, מאבדת את הפריבילגיה של הגדרתה כעקרת בית! ואם יש לה הכנסה פסיבית משמעותית כגון: שכ"ד , זו תהיה "תאונת מס", כי עכשיו היא תחוייב בב.ל. על כלל ההכנסה הפסיבית (למעט 25% שכר מממוצע במשק), הכנסה שלפני צאתה לעבודה כשכירה, הייתה פטורה לחלוטין ללא הגבלת תיקרה. יוצא שלעקרת בית בעלת הכנסה פאסיבית לא כדאי: להתחיל לעבוד, או להתגרש או להתאלמן!!! או לחלופין אם היא רווקה, גרושה או אלמנה, כדאי לה לערוך נישואי בזק!!! מה שיכניס אותה להגדרה של ע. בית, ואז אוטומטית כל הכנסותיה הפסיביות תהיינה פטורות מדמי ביטוח (ולא רק25% שכר ממוצע).
עקרת בית שעובדת רק כעצמאית שאינה עונה להגדרה פטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי עד 50% שכר ממוצע ולא רק עד 25% שכר ממוצע. כי זו הכנסה פסיבית וכל זמן שלא יצאה מהגדרה של עקרת בית, היא פטורה על כל הכנסותיה הפאסיביות ללא תיקרה. והעובדה שהתחילה לעבוד כעצמאית שלא עונה, אינה מוציאה אותה מההגדרה של עקרת בית. היא תצא מהגדרה של ע. בית במקרים הבאים: *התחילה לעבוד כשכירה. *כעצמאית, חדלה להיות "לא עונה" היות ועברה 50% שכר ממוצע או שהתחילה לעבוד יותר מ-12 שעות שבועיות. *התגרשה או התאלמנה. ואז היא תחויב על כלל הכנסותיה הפאסיביות (למעט 25% שכר ממוצע).
עקרת בית שעובדת הן כשכירה והן כעצמאית שאינה עונה להגדרה, תשלם ב.ל. כמו כולם: עד 25% משכר הממוצע במשק, פטורה (כי זו הכנסה פאסיבית), ובין 25% ל 50% תחויב ב9.62%.
אם עברה את 50% משכר הממוצע במשק תיהפך לעצמאית.
Comments